Trang hiện tại || Lịch trình

Phụ đề của Có chú chó (1982)

tiếng Do Thái
Tháng một 29 2018 21:22:35
đã đăng theo Yuri Smolyansky
Zhil-byl pyos.1982.he.1.25fps.1517260955.srt ⭳
Điểm: Bất minh

Originally uploaded to the translator's Youtube channel in 2018.

Xem qua băng hình: Hệ số nhân là 1.
Số lần là 0.

Nội dung văn bản của tệp tin là:

1 00:00:03,500 --> 00:00:07,500 היה חי כלב מבוסס על סיפור אוקראיני עממי 2 00:00:19,000 --> 00:00:23,000 בכפר אחד היה חי פעם כלב 3 00:00:24,500 --> 00:00:30,000 כל חייו שירת אמין אבל הזדקן 4 00:00:30,030 --> 00:00:33,929 ואת הריח הוא לא כמו פעם ואת העין היא לא כמו פעם 5 00:00:33,954 --> 00:00:35,969 ואת הרגליים הן כאילו לא שייכות לו 6 00:00:36,000 --> 00:00:41,000 בעליו היו אנשים טובים וסבלו הכול 7 00:01:47,000 --> 00:01:51,000 (שרים באוקראינית) 8 00:04:35,300 --> 00:04:41,800 -אלוהים יעזור... מה אתה, מטפס על העצים? 9 00:04:41,899 --> 00:04:46,349 -רציתי רק את הציפור... -ברור 10 00:04:46,399 --> 00:04:51,399 -אני פה טיילתי, טיילתי... -ברור 11 00:04:55,360 --> 00:04:57,360 -זרקו החוצה? 12 00:05:00,000 --> 00:05:03,699 -זוכר, איך רדפת אחריי? 13 00:05:03,730 --> 00:05:06,730 -אני...זה... -ברור, עבודה כזו... 14 00:05:07,000 --> 00:05:12,000 ואני מסתובב פה כול חיי ואף אחד לא יתן לי עצם 15 00:05:12,100 --> 00:05:17,370 -אני כזה... -עכשיו כמוני... 16 00:06:20,199 --> 00:06:22,199 לא פגעת בתינוק? 17 00:06:22,230 --> 00:06:25,900 -התינוק הזה לא יפגע מכלום! -נו, להית... 18 00:06:55,000 --> 00:07:01,000 וחזר כלב לחיים הקודמים, ואפילו טובים יותר 19 00:07:01,029 --> 00:07:05,529 עם הזמן נשכחו את כל הבעייות הקודמות 20 00:07:05,560 --> 00:07:07,560 הכול נשכח 21 00:07:22,300 --> 00:07:27,300 -אני...זה... -מה?! שוב!? 22 00:07:27,329 --> 00:07:30,329 לא...זה...אתה רעב? 23 00:08:07,540 --> 00:08:11,040 עכשיו אשיר! 24 00:08:15,500 --> 00:08:18,500 (שרים באוקראינית) 25 00:08:30,500 --> 00:08:34,000 ועכשיו- אשיר דווקה! 26 00:08:59,500 --> 00:09:04,500 -נו, אתה... זה... -תו-ו-ודה! 27 00:09:13,200 --> 00:09:17,700 תבקר, עם משהו... חס וחלילה! 28 00:09:20,000 --> 00:09:27,000 כתוביות: תירגום ועריכה (C) יורי סמוליאנסקי, 2018